הרי לא בכל יום גבר כמו דיוויד התעניין בה – שלא לדבר על הזמן כדי להכיר אותה ממש. היא לא יכלה שלא לחוש תחושת חמימות והערכה כלפיו, כמו זרם חשמלי זורם בעורקיה.
כשהם המשיכו לשוחח, השיחה השתנתה בעדינות – עכשיו, נראה היה שדיוויד בוחן את המים, רואה עד כמה רחוק הוא יכול לדחוף דברים מבלי לגרום לה אי נוחות.
לילי קפאה, מרגישה פרץ פתאומי של בהלה מציף את המערכת שלה. זו הייתה טריטוריה מסוכנת – אם היא תודה שיש לה ניסיון, הוא עלול לאבד בה עניין. אבל אם היא שיחקה בפחדנות, הוא עלול להניח שהיא חסרת ניסיון ולא ראויה לתשומת לבו. היא לקחה נשימה עמוקה, מייצבה את עצמה לפני שהגיבה. "לא ממש," היא אמרה בשקט.
הוא הרים גבה, הבעת פניו מעט מבולבלת. "באמת? זה מוזר – בדרך כלל, לבנות כמוך יש הרבה ניסיון."
לילי הרגישה גל פתאומי של כעס עולה בתוכה למשמע דבריו. היא ידעה שמה שהוא אמר לא נכון, אבל בכל זאת, חלק קטן ממנה לא יכול היה שלא להרגיש פגוע מההאשמה שלו.
אחרי הכל, היא עבדה קשה כדי לבנות את הביטחון וההערכה העצמית שלה – זה צרם שמישהו פטר את כל המאמץ הזה בהערה אחת.
אבל גם כשהכעס עלה בתוכה, לילי הכריחה את עצמה להישאר רגועה. היא לא יכלה להרשות לעצמה לתת לרגשותיה להפיק ממנה את המיטב – לא בזמן שהייתה בעיצומו של משא ומתן רב. במקום זאת, היא לקחה נשימה עמוקה והתמקדה בשמירה על קור רוחה. היא לא נתנה לו לראות עד כמה דבריו השפיעו עליה.
"טוב," היא אמרה לאט.
"אני מניח שזה תלוי רק את מי שואלים."
דייוויד קימט את מצחו, נראה מהורהר. "אני מבין," הוא אמר לבסוף. "תגיד לי, האם אי פעם התעניינת לחקור את הצד הזה של עצמך?"
לילי היססה, לא בטוחה איך לענות. היא תמיד הייתה סקרנית לגבי הרעיון של להיות עם אדם אחר – זה היה רק שאף אחד מעולם לא הראה בה עניין לפני כן. חוץ מזה, המחשבה לשכב עם לקוח גרמה לה אי נוחות – זה הרגיש יותר מדי כמו זנות, משהו שתמיד ניסתה להימנע ממנו.
דייוויד חש בהיסוס שלה, ורכן קדימה כדי להניח יד עדינה על כתפה. "היי, זה בסדר אם אתה לא מוכן," הוא אמר בשקט. "רק רציתי לראות אם אולי אתה מעוניין לנסות משהו חדש, זה הכל."
לילי הנהנה בהכרת תודה, בהקלה שהוא לא דחף אותה חזק מדי.
ממש כמו אותן נערות ליווי אשר מקבלות באותן דירות דיסקרטיות.
